המשחק המנטלי בדארטס הוא איך ממשיכים לזרוק באותה צורה כשזה חשוב: בחץ על המאץ', מול קהל, או בערב ליגה אחרי המתנה ארוכה. הכלי שיש לו הכי הרבה ביסוס הוא שגרה לפני ביצוע, אותו רצף קצר של מחשבות ופעולות לפני כל זריקה. מטא אנליזה של 112 גדלי אפקט מצאה ששגרות משפרות ביצועים בספורט, עם אפקטים בינוניים עד גדולים בניסויים גם בתנאים רגועים וגם תחת לחץ (Rupprecht ועמיתים, 2021). גם לאימון תחת לחץ, לדיבור עצמי מועיל ולדמיון יש ראיות. להרבה ממה שכתוב ברשת על "מיינדסט של דארטס" אין.
| כלי | מה המחקר מצא | כמה חזק |
|---|---|---|
| שגרה לפני ביצוע | ביצועים טובים יותר, גם תחת לחץ | מטא אנליזה, 112 גדלי אפקט |
| אימון תחת לחץ | שחקני דארטס מומחים שהתאמנו עם חרדה שמרו על הרמה במבחן חרדה | מחקר אחד, 17 שחקני דארטס |
| דיבור עצמי | אפקט חיובי בינוני; הנחיות מעשיות עובדות טוב יותר במשימות עדינות | מטא אנליזה, 32 מחקרים |
| דמיון (ויזואליזציה) | אפקט בינוני; הכי טוב בשילוב עם אימון פיזי | מטא אנליזה |
| במה להתמקד (מטרה או יד) | תוצאות מעורבות בזריקת חצים, אין מנצח אחיד | סקירה שיטתית, 19 מחקרים |
העמוד הזה עוסק בביצועים בספורט. הוא לא נותן ייעוץ רפואי או טיפולי.
בונים שגרה לפני זריקה
שגרה היא סט של מחשבות ופעולות רלוונטיות למשימה, שספורטאי עושה באופן שיטתי לפני הביצוע (Rupprecht ועמיתים, 2021). המטא אנליזה מצאה שהאפקט לא תלוי בסוג השגרה, כך שהעיקר הוא שתהיה לכם אחת ושתשתמשו בה בכל פעם, לא להעתיק שגרה של שחקן מסוים. שגרה פשוטה להתחלה:
- קודם הרגליים. מניחים את הרגל הקדמית באותו מקום על האוקי בכל סבב.
- בדיקת אחיזה. מסדרים את החץ באצבעות באותה צורה בכל פעם.
- מסתכלים על המטרה. בוחרים את הנקודה המדויקת, למשל אמצע אזור הטריפל 20, ומחזיקים עליה את המבט.
- מילת מפתח אחת. הנחיה קצרה כמו "חלק" או "עד הסוף".
- זורקים בקצב הרגיל. לא מאיצים כשזה נהיה מתוח.
למה הקצב חשוב: במחקר על 47 שחקני דארטס מקצוענים, זמני ההכנה היו קצרים יותר לפני ביצועים גרועים מלפני ביצועים טובים, והבעות הפנים לפני ביצועים גרועים הראו יותר עוררות וחרדה (Furley ועמיתים, 2021). המחקר מראה קשר, לא סיבה, אבל קל לזהות אצל עצמכם שאתם ממהרים. אם אתם שמים לב שאתם ממהרים על דאבל, מסדרים מחדש את הרגליים ומתחילים את השגרה מההתחלה.
מה שחשוב הוא לעשות את אותו הדבר, לא לעשות אותו מספר קבוע של שניות. ב-284 זריקות עונשין בפלייאוף ה-NBA, זריקות אחרי הרצף הרגיל של השחקן נכנסו ב-83.77% מהפעמים, וזריקות אחרי רצף שהשתנה ב-71.43%, בזמן שלאורך השגרה לא הייתה השפעה (Lonsdale ו-Tam, 2008). זה כדורסל ומחקר תצפיתי, אבל זה מתאים לנתוני הדארטס שלמעלה.
מתאמנים תחת לחץ
בניסוי אחד, 17 שחקני דארטס מומחים התאמנו או כרגיל או ממקום גבוה על קיר טיפוס, מה שגרם להם לחרדה. רק הקבוצה שהתאמנה עם חרדה שמרה על הביצועים במבחן החרדה שאחר כך, למרות רמות גבוהות יותר של חרדה, דופק ומאמץ מורגש (Oudejans ו-Pijpers, 2009). זה מחקר קטן אחד, אבל קל להשתמש ברעיון: שמים משהו על הכף באימון.
- משחקים משחקי אימון עם מחיר, למשל משחקים כמו Bob's 27 או Halve-it, שבהם החטאה עולה נקודות.
- משחקים מאצ'ים מלאים מול חבר במקום לזרוק לבד על טריפל 20.
- מסיימים כל אימון על דאבל שחייבים לפגוע בו לפני שעוצרים.
דיבור עצמי ודמיון
דיבור עצמי: מטא אנליזה של 32 מחקרים מצאה אפקט חיובי בינוני של התערבויות דיבור עצמי על הביצועים. דיבור עצמי מנחה (הנחיות על מה לעשות, כמו "עד הסוף") עבד טוב יותר מדיבור עצמי מוטיבציוני במשימות מוטוריות עדינות (Hatzigeorgiadis ועמיתים, 2011). דארטס היא משימה מוטורית עדינה, אז שומרים על מילת מפתח מעשית.
דמיון: מדמיינים את הזריקה ואת החץ נוחת. מטא אנליזה מצאה אפקט כללי בינוני (d = 0.43), ודמיון בשילוב עם אימון פיזי עבד טוב יותר מאימון פיזי לבד (Simonsmeier ועמיתים, 2020). משתמשים בכמה שניות של דמיון בתוך השגרה, לא במקום הזריקה.
במה להתמקד
אולי קראתם שצריך תמיד להתמקד במטרה ואף פעם לא ביד. לגבי זריקת חצים דווקא, סקירה שיטתית מ-2026 של 19 מחקרים עם 923 משתתפים מצאה שהראיות לא תומכות ביתרון אחיד לאף אחת מאסטרטגיות הקשב (Feng ועמיתים, 2026). רוב המחקרים האלה היו משימות מעבדה, לרוב עם מתחילים.
אותה זהירות חלה על ה-quiet eye, המבט היציב האחרון על המטרה לפני הזריקה. בכל ענפי הספורט מומחים מחזיקים אותו זמן רב יותר ממתחילים (Lebeau ועמיתים, 2016). אבל מחקר על שחקני דארטס מיומנים מצא שה-quiet eye הארוך שלהם לא עבר לזריקות לא מוכרות, ומציע שהוא אולי תוצאה של מומחיות ולא סיבה לה (Flindall ועמיתים, 2020). משאירים את המבט היציב בשגרה; לא מצפים שהוא לבדו יתקן את הזריקה.
למה הממוצע במשחק נמוך מהממוצע באימון
הרבה שחקנים אומרים שהממוצע שלהם בערב ליגה נמוך יותר מבבית. לא מצאנו מחקר שמדד את זה אצל שחקנים חובבים, ולכן אנחנו לא יכולים להגיד כמה גדול הפער בדרך כלל. אצל מקצוענים התמונה מעורבת:
- ניתוח של 32,274 זריקות מקצועיות לא מצא ראיה לקריסה או להצטיינות תחת לחץ (Ötting ועמיתים, 2020).
- ניתוח של 26,724 הופעות מקצועיות מ-2018 עד 2021 מצא שקהל אמיתי הוריד את אחוז הסגירה ואת ממוצע 3 החצים לעומת אולמות ריקים, באפקטים קטנים (Greve ועמיתים, 2023).
- אצל עשרה מהשחקנים הטובים בעולם, אחוזי הפגיעה בטריפל 20 ירדו לאורך המשחק (Stins ועמיתים, 2018).
- באליפות העולם של PDC 2017 החץ הראשון בסבב היה פחות מדויק משני הבאים (36,168 ניקודים; Wunderlich ועמיתים, 2020). החוקרים מסבירים את זה בכיול מחדש אחרי ההליכה מהאוקי, לא בעצבים.
שום דבר מזה לא אומר למה הממוצע שלכם יורד. לחץ הוא אפשרות אחת; אחרות, שאף אחת מהן לא נמדדה אצל חובבים, הן לוח ותאורה אחרים, המתנה ארוכה בין סבבים ופחות חצי חימום. הדרך הכנה לגלות היא למדוד.
מודדים עם Darts Counter
Darts Counter שומרת סטטיסטיקות לכל שחקן, ואפשר ליצור כמה שחקנים שרוצים. יוצרים לעצמכם שני פרופילים, למשל "נועה" לאימון ו"נועה ליגה" לערבי משחק, וסופרים תמיד תחת הנכון. אחרי כמה שבועות פותחים את הסטטיסטיקות (התפריטים באנגלית) ומשווים: ממוצע, חצים ללג, הסגירה הגבוהה ביותר, וכמה סבבים של 60+, 100+ ו-140+ זרקתם.
- אם הפער גדול, מתאמנים יותר בתנאי משחק (למעלה).
- אם הוא קטן, אולי העצבים במשחק עולים לכם פחות ממה שחשבתם.
- כמה ערבים לא מספיקים כדי לשפוט: משווים על פני הרבה לגים.
שימו לב שממוצע המאץ' והממוצע הכולל באפליקציה הם הממוצע של ממוצעי הלגים; המדריך לממוצע מסביר במה זה שונה מסך הנקודות חלקי החצים.
דארטיטיס
דארטיטיס (dartitis) הוא השם ששחקנים נותנים למצב שבו פתאום אי אפשר לשחרר את החץ כמו שצריך. ויקיפדיה מתארת אותו כמצב שנחשב לסוג של דיסטוניה, הפרעת תנועה, ומשווה אותו ל-yips בגולף. זה לא חוסר כוח רצון, והעמוד הזה לא עוסק בזה. אם זה קורה לכם, רופא הוא האדם הנכון לשאול.
מקורות
נכתב על ידי FLAME Apps, היוצרים של Darts Counter מאז 2015. נבדק ב-28 בספטמבר 2026. המחקרים נקראו כתקצירים ב-PubMed או ב-OpenAlex. כל המקורות באנגלית.
- Rupprecht, Tran and Gröpel (2021). The effectiveness of pre-performance routines in sports: a meta-analysis. International Review of Sport and Exercise Psychology, 17(1), 39 to 64. doi:10.1080/1750984X.2021.1944271
- Furley, Klingner and Memmert (2021). Nonverbal pre-performance expressions of professional darts players distinguish between good and poor performance. Scientific Reports, 11, 20147. PubMed 34635761
- Oudejans and Pijpers (2009). Training with anxiety has a positive effect on expert perceptual-motor performance under pressure. Quarterly Journal of Experimental Psychology, 62(8), 1631 to 1647. PubMed 19123115
- Hatzigeorgiadis, Zourbanos, Galanis and Theodorakis (2011). Self-talk and sports performance: a meta-analysis. Perspectives on Psychological Science, 6(4), 348 to 356. PubMed 26167788
- Simonsmeier, Andronie, Buecker and Frank (2020). The effects of imagery interventions in sports: a meta-analysis. International Review of Sport and Exercise Psychology, 14(1), 186 to 207. doi:10.1080/1750984X.2020.1780627
- Feng, Shangguan and Zhu (2026). Effects of internal and external attentional focus on dart-throwing performance: a systematic review. Frontiers in Psychology, 17, 1923857. PubMed 42755506
- Lebeau and colleagues (2016). Quiet eye and performance in sport: a meta-analysis. Journal of Sport and Exercise Psychology, 38(5), 441 to 457. PubMed 27633956
- Flindall, Sinnett and Kingstone (2020). The quiet eye and expertise. Journal of Sport and Exercise Psychology, 42(4), 269 to 279. PubMed 32585637
- Ötting and colleagues (2020). Performance under pressure in skill tasks: an analysis of professional darts. PLOS ONE, 15(2), e0228870. PubMed 32084161
- Greve, van Meurs and Strauss (2023). Elite darts performance and the social influence of real crowds and simulated crowd noise. Scientific Reports, 13, 12346. PubMed 37524747
- Lonsdale and Tam (2008). On the temporal and behavioural consistency of pre-performance routines. Journal of Sports Sciences, 26(3), 259 to 266. PubMed 17943592
- Wunderlich, Heuer, Furley and Memmert (2020). A serial-position curve in high-performance darts. Psychological Research, 84(7), 2057 to 2064. PubMed 31179520
- Stins and colleagues (2018). Evidence for sequential performance effects in professional darts. Frontiers in Psychology, 9, 591. PubMed 29755389
- Wikipedia, Dartitis (גרסה מ-27 במאי 2026)
